בית הספר היום מלמד את מה שלימד אותי לפני המון שנים – אותם מקצועות, סילבוס דומה, הכריכה השתנתה. אפילו צוות המורים בחלקו הוא אותו צוות. אני היית מחזור ראשון וכעת הבן שלי שם אולי אפילו על אותה מרצפת. אם היום ביה"ס מלמד את אותם התכנים ללא שינוי, האם הנער שלי מקבל את ההכשרה הנדרשת כדי למצות את כישוריו בנעוריו ובבגרותו?

האם ביה"ס יודע מה תהיה המציאות בעוד עשור שנים כשהבן שלי יקום בבוקר וירצה להרוויח לפרנסתו מתחום כישוריו ותשוקותיו – האם ביה"ס מכין אותו?

אני בספק אם ביה"ס יכול להתיימר מה יהיה בעוד X שנים ואני עוד יותר בספק אם מוריו מודעים לקשת כישוריו יוצאת הדופן – במגוון עצום של תחומים.

מה שבטוח שהילד לומד. היום כששבתי בשעה 15:05 משחייה מרעננת בבריכה המתינה לי ארוחת צהריים טעימה ויפה. "שבי, אמא, אני רוצה להגיש לך כוס מים, כמו שאת עושה לי כשאני חוזר מביה"ס"

בשעה שלש בעודי עושה את דרכי ברגל מהבריכה חזרה, התקשרתי הביתה. האצבעות רעדו לי וחיפשתי את המילים: "תראה חמודי, אני מאחרת טיפונת. אמרתי שבשלש אהיה בבית ואני נמצאת רק בשביל ליד הבניינים החדשים. אני מאחרת בחמש דקות. סליחה". האם המורים שמאחרים לשיעור מתנצלים? האם הם מודיעים לילדים?

בשבוע שעבר הסתיים קורס טיס. נסענו את כל הדרך לחצרים. כביש 6 הוריק. מרבדים של שדות בוהקים. מנחה הטקס אמר יפה: "השמיים הם הגבול, והדרך היא דרך ארץ".

אני רוצה להאמין שהשילוב של אישיות סקרנית, יצירתית, מוכשרת, אינושית ומשעשעת תסלול את דרכה מן הקרקע אל השמיים ותדע לנחות כשצריך באופן בטוח ולמחרת להמריא מחדש.

אם בית הספר מלמד את ילדינו לעשות, להצליח, להיכשל ולהמשיך לעשות אני סומכת עליו.
אם בבית הספר המורים מלמדים דרך ארץ – אני רגועה.
אם הילד שלי עצמאי, בטוח ושמח אני יכולה להרים רגליים, לקחת ספר טוב – כי כדי
לקרוא ספר טוב לא צריך בי"ס. 

אתם כעת במטבח – בלוג אישי "אמא אמיתית", אשמח לכל תגובה
רוצים להתנסות בחוויה של חזון, גילשו אל http://Harmony-Vision.net
כדי לבקר במיזם האימוץ הקליקו כאן http://AdoptionWisdom.com