התומכים – הפגישה בשניידר

פגישת התומכים נערכה ב – 28 לדצמ' 2012 נכחו 9 תומכים (מתוכם 7 גברים) את הפגישה הנחתה גלית הפסיכולוגית ויפעת שליוותה אותי. 
1. ברשותי תמליל הפגישה (12 עמודים) ווידאו
2. בקישור כאן, קובץ תקציר הפגישה (3 עמודים) מפגש תומכים תמצית
3. לקראת הפגישה קיבלתם הקובץ לתומכים קיראו לרענון
4. הכנתי דפי הדרכה מוחשיים – תוכלו להדפיס אם תגללו המסך.
…בשמחות!

הגישה בה נוקטת היחידה היא יצירת שינוי באמצעות עבודה עם הורים והתמקדות בשיפור תגובותיהם למעשי ילדיהם. זאת מתוך הנחה כי ניסיונות שליטה במעשי הילד יהיו מורכבים הרבה יותר וכי ההורה יכול וצריך להיות מקור השינוי לטובה.  כחלק מתהליך העבודה מוגדרים "קווים אדומים" – ההתנהגויות החמורות ביותר, בהן יש לטפל ולהן יש להתנגד בכל תוקף. הקווים האדומים אינם כלל הנושאים הדורשים שינוי, אלא רק החמורים והדחופים שבהם. במקרה של א’, הוגדרו כקווים אדומים ההתנהגויות האלימות שלו כלפי ש’ – (בעיקר) וכלפי הסביבה.

התהליך מתחיל בהכרזה: מעמד אשר יש בו מן הטקס, במהלכו קוראים בפני הילד מכתב בו כתוב באופן ברור באילו התנהגויות אנו עומדים להילחם ולעשות זאת במלוא הרצינות והנחישות, ובכלל זאת עירוב אנשים נוספים כדי להבטיח את הצלחת המהלך. 
ש’ ביצעה את תהליך ההכרזה בפני א’.  
השלב הבא עוסק בהימנעות מהסלמה: הסלמה מוגדרת כמצב בו כל אחד מהצדדים מגביר ומעצים את כוחותיו במאבק. ההתחייבות להימנעות מהסלמה מתייחסת להתנהגויות של ההורה. למשל, הימנעות מהרמת קול, נטילת/מניעת דבר מה בכוח מרות (למשל, שימוש במחשב). 
ההימנעות מהסלמה עולה בקנה אחד עם התובנה כי תגובת ההורה צריכה להיות תגובה מושהית. היא ברורה וחד משמעית, אך מגיעה אחרי האירוע, בעת בה נרגעות הרוחות ויש סיכוי גדול יותר לכך שתובן ואולי אף תתקבל. מתן התגובה נעשה במהלך הקרוי התיישבות.
מהלך ההתיישבות: בחלוף יום או יומיים מתקרית אלימה עם א’, ש’ נכנסה לחדרו, כשהיה רגוע. היא המעבירה לו מסר פיזי, לפיו לא יוצאים מהחדר כרגע (סגירת דלת החדר). היא התיישבה בחדר ואמרה: "אתמול היה אירוע אלים בו עשית… כך וכך…, לכן אני אשב פה עד שתמצא פתרון". מטרת ההתיישבות אינה הפתרון שא’ יעלה, אלא החוויה בה ש’ יושבת בחדרו לאורך זמן, ובכך מסמנת התנהגות שעברה את הקו האדום. הציפייה היא לשתיקה ממושכת ונוכחות מתמדת ובוטחת של ההורה בחדר. חלק מהפתרונות שהעלה א’ לא שיקפו תובנה כי הוא אחראי למעשיו ועליו לנסות להשתלט על הכעס, ולכן אמרה ש’ כי הם אינם מקובלים עליה. במידה וא’ הציע פתרון מתאים – ש’ קיבלה אותו.  
[הערות שלי: לא קשורות לפגישה]
1. א' מגיב כהלכה להתיישבות מציע פתרונות גם אם במהלך ההתיישבו הוא אנרגטי
2. אני מבינה שברוב המקרים צריך למשוך את ההתיישבות למשך עד כ- 40 דק'
3. אם יש תגובות אלימות אני יכולה להפסיק את האלימות…
רקע על השיטה, מפורט בקובץ: (מפגש תומכים סיכום מתומצת נכתב 18 1 13..)
מעגל התומכים של ש’: בהתאם לעקרונות השיטה, נעשה גיוס התומכים במטרה ליצור מערך תמיכה בש’, שיהדהד מסרים של עוצמה, רגיעה, שליטה, שיתוף פעולה, אחווה ורצון לעזור – מול א’. כדי לנהל את פעילות התומכים נערכה פגישת תומכים אשר מטרתה יצירת תיאום, אפילו ברמת השפה, בין כל המשתתפים בתהליך. חשוב שהשפה בה משתמשת ש’ מול א’, תהיה שגורה גם בפי התומכים, כך שא’ יוכל לזהות בנקל את הדהוד המסרים האחידים ואת החזית המלוכדת. כך, למשל, חשוב שכל אחד מהתומכים יעשה שימוש במשפטים דומים ("התנהגות אלימה לא מקובלת עלי/נו", "אני תומך באמא שלך" ועוד), תוך התאמה לסגנון האישי שלו. בנושא זה, מן הראוי לשמר את ייחודיות התומכים, כדי שא’ ייחשף למספר סגנונות התנהגותיים ויחווה סביבו קהילה מגוונת ובה גישות והתנהגויות שונות. התומכים, כמובן, יכולים וצריכים לא רק להתנגד להתנהגויות לא ראויות – אלא גם לחזק התנהגויות חיוביות, שוב, כל אחד בדרכו האישית.  
חשיבות מעגל התומכים עבור א’: הניסיון הנצבר ביחידה מראה כי קהילת התומכים הופכת למשמעותית עבור הילדים. כך קרה וייקרה גם עם א’, המאופיין במודעות עצמית גבוהה וברצון לרצות מורים, להיות נאהב על-ידי בני  המשפחה, החברים והקהילה. מול ש’, הוא מרשה לעצמו לפרוק את הקשיים שלו, ולכן חשוב שהוא יחווה את התומכים כגיבוי לש’, המשקף לו את התנהגותו הלא ראויה. המסר שיועבר מהתומכים ויופנם אצל א’ יעסוק בכך שהתנהגויות קשות שלו יוצאות בסופו של דבר החוצה, ואינן נשארות מוסתרות בבית. הוא בוודאי לא יאהב לדעת שכל דבר שקורה בבית מועבר הלאה לגורמים נוספים. 
במידה וא’ יכעס על כך, יוסבר לו בכנות כי הוא לא משאיר לש’ ברירה: "אני לא יכולה לעמוד לבדי מול ההתנהגויות שלך". התומכים ינקטו בלשון רבים: "אנחנו לא מקבלים התנהגות אלימה", "לא מקובל עלינו ש…". 

הסתייעות בתומכים – כיצד אתם יכולים לסייע לתהליך?  

הצטרפות להתיישבות: פירוט נוסף נמצא בדף על התומכים והתיישבות

עפ שיטת הסמכות החדשה

לצורך הדהוד המסר של ש’ וביסוס התחושה של א’ שאין מדובר רק בדיאלוג מול אמו, חשוב שייערכו התיישבויות בנוכחות תומך שהיה נוכח ועד לסיטואציה בגינה נערכת ההתיישבות.  ניתן לתאם מועד מתאים להתיישבות, בזמן שיהיה נוח עבור התומך. 

• ש’ תיתן לתומך הנחיות הכוללות בעיקר ישיבה שקטה בחדר (כ-40 דק')
• והעברת מסר ברור לפיו התומך מגבה את ש’ וכמוה – לא מסכים להתנהגות הזו של א’. 

הגעה בשעת משבר פירוט נוסף בדף בנושא הגעת תומכים בעת משבר

לפי שיטת הסמכות החדשה

- בשעת משבר חשוב להגיע כמה שיותר מהר, אך גם הגעה לאחר שעה או שעה וחצי תהיה אפקטיבית. מצב משבר יכול להיות השתלטות של א’ על המחשב של ש’ בזמן בו היא זקוקה לו לצורכי עבודה, וחוסר הסכמה לפנות אותו לשימושה.

  • במצב כזה הנחינו את ש’ להתרחק מא’, והתומך יידרש להיות ה"חזית הראשונה" (עדיף תומך גבר).
  • במידה וא’ לא נשמע לבקשה מילולית או שתיים מצד התומך,
  • התומך יצטרך לנתק את א’ מהמחשב. זה לא חייב להיות פיזית כלפי א’
  • ניתן גם לנתק את הכבל / חשמל וכו', ו"לספוג" את התגובה של א’. [הערה שלי: הוא עלול לירוק, לקלל ולהרביץ...תתבקשו להבליג...ולא להתעמת איתו בשום צורה]
אפשר לומר לא’ עם ההגעה: "הגעתי לכאן כי אני תומך באמא שלך ואתה לא יכול לשבת עד אינסוף במחשב / לא רשאי להשתמש במחשב (תלוי בסיטואציה)", או "אני תומך באמא שלך, אסור לך להשתמש במחשב בלי רשות ואני מבקש שתסיים". במידה ואחרי פעמיים א’ מתעלם וממשיך בשלו – אפשר להגיד: "אני לא יכול להשלים עם זה שאתה משתלט על המחשב ואני נאלץ לנתק אותו". הניתוק יעשה רק כשאין שיתוף פעולה מצד א’. 
במידה ויערך ניתוק פיזי של א’ עצמו מהמחשב, ייתכן כי התומך יאלץ לספוג את ההתפרצות אלימה מצד א’. חשוב להתכונן לכך מראש, לא להיות אלים כלפיו, להגיד משפטים קצרים ומעטים כמו "אני לא מוכן לקבל התנהגות כזאת". במידה והוא אלים כלפי התומך – יש לנהוג בצורה עוצרת / מנטרלת אך לא מכאיבה. חשוב לא להטיף ולוותר על משפטים שבסופו של דבר יתפרשו על-ידי א’ כהאשמות. חשוב להיות רגוע, שותק ואסרטיבי. הישנות מקרים כאלה תבהיר לא’, לאורך זמן,  כי יש דרך לנתק אותו מהמחשב גם אם הוא משתלט עליו בכוח ומסרב לפנות אותו.  
3. תמיכה באמצעות שיחות מכתבים ונוכחות במסרים של ש’:
  • ביקורים
  • מכתבים
  • פגישה אחרי התנהגות שלילית / חיובית של א’:
    אפשר לומר – "אני יודע שהיית אלים אתמול (בלי פירוט), שתדע שאני תומך באמא ואני לא מקבל אלימות".
    אפשר להציע לו עזרה אם הוא רוצה, אפשר לשאול אותו "מה קורה לך כשאתה מתפרץ?" "מה יעזור לך?" "תרצה שאבוא לבקר מתישהו?" ועוד.
    מדובר בפעולה של אחת לשבוע-שבועיים, שיכולה להתבצע דרך מייל, טלפון, sms וכו' – פעולה שתוסיף משקל וטון לדברים של ש’: אנחנו לא מקבלים את זה! 
4. עדכון שוטף וניהול התמיכה באמצעות המייל:  רשימת תפוצה של כלל התומכים עומדת לשימוש ש’, ובאמצעותה היא יכולה לעדכן את כולם בכל אירוע והתנהגות. לא כולם חייבים להגיב, אבל המסרים בהחלט יכולים לעלות בפגישות של התומכים עם א’, בסמוך לאירוע.
כמו כן, ש’ יכולה לשאול במייל כזה מי פנוי להרים טלפון / לכתוב מכתב לא’ לגבי אירוע מסוים ומי מהתומכים שפנוי ויכול – יענה. 
א’ מייחס משמעות רבה למילה הכתובה, וחשוב שהמסרים יהיו קצרים, ברורים ולא מטיפים. החוויה של א’ שהדברים שקורים בבית מתועדים ועוד אנשים יודעים עליהם היא משמעותית מאד.
כאמור, חשוב ומשמח יהיה לחזק אותו על רגעים בהם הוא התאפק והצליח לשלוט בעצמו. כאן חשובים במיוחד התומכים הגברים שיוכלו להעביר מסר של "א’ אתה אחלה גבר" "גבר אמיתי מצליח להשתלט על עצמו". כך א’ ילמד לזהות את הרגע הזה, ולבחור להשתלט ולהתאפק. זיהוי ההתנהגות הזו עם גבריות משמעותי וחשוב.  
תודה רבה!!!

2 thoughts on “התומכים – הפגישה בשניידר

להגיב על admin לבטל

האימייל שלך לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>